עדיין לא מנויים? יש סרטים בחינם!!!

שלום שלום!!!
ראשית, הבלוג שלנו עבר דירה, אז אפשר לעבור לבלוג החדש שלנו בדף הבית: www.meirkids.co.il
דבר שני - גם אם אתם לא מנויים, אתם יכולים להנות מהסרטים החינוכיים שלנו בערוץ מאיר לילדים! מבין כל הסרטים שלנו הפרשנו "תרומה גדולה" של סרטי ילדים לצפייה ישירה בחינם! כנסו: meirkids.co.il/sets/free

26.12.2011

אור ותפארת - הפרק האחרון

זהו,
סיימנו,
איזו תחושה מוזרה. אחרי חודש וחצי שכתבנו ביחד, אתם ואני,
אני יושב לכתוב את הפרק האחרון.
במהלך כל התקופה שמחתי לקרוא את התגובות שלכם,
לשמוע הצעות ולקבל הערות.
חשוב לציין שבלעדיכם הסיפור הזה לא היה קיים.
אתם החלטתם, אתם בחרתם, אתם נתתם לי את הכח להמשיך ולכתוב.


אז רציתי להגיד תודה.
ושנפגש שוב בסיפור הבא אחרי חנוכה
(אפשר לשלוח לי רעיונות kids@meirkids.co.il)
צביהודה


תקציר הפרקים הקודמים:
היוונים רודפים אחרי אור ותפארת,
אור ותפארת מחזיקים בכד השמן הטהור האחרון,
אחרי תלאות רבות הם עומדים מול בית המקדש ביחד עם סבם 'מתתיהו כהן גדול' והדבר האחרון שמפריע להם להדליק את המנורה הוא המשמר היווני 

אתם בחרתם:
בדיוק באותו רגע יגיעו יהודה המכבי והמורדים ויגרשו את היוונים.

פרק 9 ואחרון
לפתע שמענו רעשים של צעדים מאחרינו. חששנו שאלו חיילי המשמר היווני והתכוננו לגרוע מכל. ואז ראינו ראש מציץ לעברינו מאחורי הקיר. "זה יהודה המכבי" אמר אחד הכהנים. "אבא!!!" קראנו מייד. רצנו אליו וחיבקנו אותו. הכהנים בירכו אותו לשלום. סיפרנו לו שהצלחנו להשיג כד של שמן ולהביא אותו עד לכאן אך איננו יודעים איך נתגבר על המשמר היווני. "אל דאגה" אמר אבא "אני אשלח שניים מהחיילים שלנו שיתקדמו איתכם עד למנורה וכך נתגבר על המשמר היווני בעזרת ה' "

ולפתע, כמו משום מקום, נשמעה תקיעת שופר.
לא הבאנו מאיפה זה הגיע.
הסתובבנו.

להפתעתנו ראינו חיילים יוונים, לרגע נבהלנו,
אבל אז ראינו שהיוונים בעצם לא לבד, מאחורי היוונים עמדו עשרות יהודים ונלחמו ביוונים.
זה לא היה כוחות.

על כל יהודי אחד היו בערך 8 יוונים.
היו נפגעים משני הצדדים. זה היה מפחיד.

"איזה אומץ!" אמרה תפארת,
"תראי את דוד אלעזר!" אמר אור לתפארת "הוא רץ לעבר הפיל ונועץ את הכידון בפיל"
"אני לא מסוגלת להסתכל" אמרה תפארת

"אל תדאגו" אמר אבא "התפללנו ועשינו הרבה אימונים. ה' יהיה בעזרנו ושליחי מצווה אינם ניזוקים. כדאי שתתקדמו אל המנורה. אני מצטרף אל הלוחמים."
"בואו אחרי" אמר סבא מתתיהו. "ננצל את הבלגן ונדליק את המנורה, מהרו!"

נכנסנו ללא קושי לבית המקדש, השומרים כנראה הצטרפו ללחימה, כך שלא הצטרכנו את עזרתם של החיילים של אבא והם שמרו בדלת כדי שלא יגיע אף חייל מהמשמר היווני.
התקרבנו לעבר המנורה.

נעמדנו בשקט.
הגשתי לסבא את כד השמן,
הכהנים עמדו מסביבנו בדממה.
היה מתח באויר.
סבא לקח את כד השמן.
אבל לא הדליק.
הוא חשב לרגע ופנה אלי:
"מה התאריך היום?"

"התאריך?" תמהה אור "היום 25 בכסליו" אמרתי
"יש לך יום הולדת!" צעקה תפארת.
"ואם אתה כבר בר מצווה, אתה יכול לבזוק את השמן למנורה" אמר סבא.

עמדתי נרגש,
אחד הכהנים הביא סולם כדי שאגיע לבזיכים.
סבא תמך בידי ועזר לי.

"ריבונו של עולם" התפללתי בליבי, "אני יודע שזה רק כד קטן ולא הרבה שמן, אבל מאוד התאמצנו להביא אותו, רק לכבודך עשינו זאת..." מעיני התחילו לזלוג דמעות, שמעתי את דודה יוכבד בוכה מאושר מאחור. הפסקתי לרגע והסתכלתי מסביב,
ראיתי את אבא פורץ למקדש ומתמלא באושר כשראה אותנו.
עצמתי את עיני והמשכתי בתפילה:
"אנא, בבקשה, עשה שהשמן יספיק, עשה שהאור הזה ידלק לעד...." 

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

מדהים!
הרעיון מקסים!
והסיפור כתוב ממש יפה,
בצורה מותחת ומושקעת!
ישר כוח עצום!

הוסף רשומת תגובה

אתם מוזמנים להוסיף תגובה !!!