עדיין לא מנויים? יש סרטים בחינם!!!

שלום שלום!!!
ראשית, הבלוג שלנו עבר דירה, אז אפשר לעבור לבלוג החדש שלנו בדף הבית: www.meirkids.co.il
דבר שני - גם אם אתם לא מנויים, אתם יכולים להנות מהסרטים החינוכיים שלנו בערוץ מאיר לילדים! מבין כל הסרטים שלנו הפרשנו "תרומה גדולה" של סרטי ילדים לצפייה ישירה בחינם! כנסו: meirkids.co.il/sets/free

16.2.2012

הסיפורים של עוז - משפטים


שבת קודש פרשת משפטים, הרב עוז קפאח,  מרחב עם

 אבי אף פעם לא היה ממש חבר של שמעון.  לא שהיתה ביניהם מריבה או משהו, אבל לא ממש הסתדרו. עד שיום אחד אבי חזר מהעבודה, וכשעבר ליד ביתו של גדי ידידו, התפלא לראות את שמעון יוצא מן החצר ובידו כד גדול. אבי ידע שאין אף אחד בשעה כזו אצל גדי, ולכן היה מוזר לו הדבר. הוא ניגש אל שמעון ושאל אותו – "מישהו הרשה לך להשתמש בזה?" שמעון נראה נבוך ולא ענה. " מה, לא שמעת אותי?" המשיך אבי בכעס "ביקשת רשות?, אני יודע שגדי בדרך כלל לא אוהב שמשתמשים בכדים שלו, הם יקרים מאד, אתה יודע". "האמת שלא ביקשתי" אמר שמעון, כשהוא מושך בכתפיו "הכד שלי נשבר ואני ממש חייב לשאוב מים, אינני יכול לחכות עד שארכב לעיר לקנות כד חדש, אז החלטתי שרק אכנס ואקח רגע כד מהחצר של גדי, אשאב מים, ואחזיר. הוא לא ידע, וככה לא יהיה אכפת לו. חוץ מזה, מה אתה מתערב?!"
עכשיו אבי ממש כעס. הוא 'תפס על חם' את שמעון גונב, ושמעון מתנהג כאילו לא אכפת לו. הוא הסתכל מסביב אם יש עוד מישהו, אבל אף אחד לא היה שם חוץ משניהם, ואבי ידע שאם ילך לבית הדין לספר, הם יגידו שצריך שני עדים. הוא שקל בדעתו אם לנסות לחטוף לשמעון את הכד, אבל פחד שהכד ישבר, וגם, חשש קצת ששמעון יגבר עליו. לבסוף החליט פשוט לאיים עליו – "תשמע שמעון" אמר בטון כועס, "כדאי לך להחזיר עכשיו את הכד הזה, זו גניבה! אם לא – תראה מה יהיה!" שמעון לא נראה מתרגש – "אמרתי לך כבר, אני אשתמש רגע, ואחזיר. לא יקרה לזה כלום." עכשיו שמעון היה זה שנראה כועס "ולטובתך, עדיף שלא תתערב".
איור: אניה ליכטקמן
מאז אותו מקרה כבר היה ברור לאבי שאיננו רוצה שום קשר עם שמעון. אדם שמתנהג ככה, ולוקח מאחרים דבר בלי רשות, גם אם הוא ממש צריך, זה ממש גניבה. בחיים לא אהיה חבר שלו, חשב אבי לעצמו. לגדי לא סיפר דבר. הוא ידע ששמעון באמת החזיר את הכד ואיש אינו יודע, וכיון שאי אפשר להענישו בלי עדים, לא רצה סתם לספר לשון הרע. אבל בכל פעם שהיה הולך ברחוב ושמעון היה בא מולו, היה מביט לכיוון אחר ועובר לצד השני של הרחוב כדי לא לפגוש אותו. 'לפחות שידע שאני כועס עליו ולא סולח' אמר לעצמו.
יום אחד רכב אבי על חמורו בדרך לשדהו, והנה כשעבר את הסיבוב הגדול שליד העצים, ראה פתאום מולו שני אנשים, משני צידי הדרך, עומדים ומנסים לאסוף חבילות קש. ליד כל אחד מהם רבץ חמור. אבי הביט בדרך והבין מיד מה קרה. מישהו כנראה עבר שם לפני כן, ולא קשר היטב את החבילות על גב החמור שלו. הדרך היתה מכוסה שכבת קש, שהתערב בבוץ שנשאר מהגשם האחרון והפך חלקלק. שני האנשים שלפניו כנראה לא הבחינו בזה, וכשבאו עם חמוריהם מהשדה, החליקו החמורים ונפלו, וכל חבילות התבן התפזרו. כעת כל אחד מהם צריך לשמור על חמורו שלא יברח, ומחכים לעזרה, שכן קשה מאד להעמיס כמות כזו לבד על גב חמור, ועוד לעזור לו לקום. אבי התקרב לעזור, ואז ציפתה לו הפתעה – שני האנשים היו לא אחרים מאשר גדי ושמעון. הוא פנה בזריזות לכיוון גדי ידידו, כשהוא משתדל, כדרכו, להעמיד פנים שלא ראה את שמעון, אך לפתע נעצר. משהו בליבו אמר לו שהפעם, בכל זאת, עליו לעזור קודם לשמעון.


  
שאלות:

 õ מה על אבי לעשות?
õ איך הייתם מרגישים במקומו?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אתם מוזמנים להוסיף תגובה !!!