עדיין לא מנויים? יש סרטים בחינם!!!

שלום שלום!!!
ראשית, הבלוג שלנו עבר דירה, אז אפשר לעבור לבלוג החדש שלנו בדף הבית: www.meirkids.co.il
דבר שני - גם אם אתם לא מנויים, אתם יכולים להנות מהסרטים החינוכיים שלנו בערוץ מאיר לילדים! מבין כל הסרטים שלנו הפרשנו "תרומה גדולה" של סרטי ילדים לצפייה ישירה בחינם! כנסו: meirkids.co.il/sets/free

14.5.2012

קוראים כותבים סיפור לל"ג בעומר


קוראים כותבים
סיפור לל"ג בעומר
האהבה הניצחית / אלדר כהן

בל"ג בעומר הזה,הבנתי מה הוא ל"ג בעומר,ומה משמעו. כמו בכל שנה חיפשנו קרשים. חיפשנו וחיפשנו,ופתאום ראינו מרחוק ערמות של קרשים חומים מבהיקים, כאילו רק הרגע יצאו מהמפעל לייצור פלטות עץ לנשיאה (הובלה במשאיות,למשל) מה שהיה מוזר, כי בקיבוץ שלנו לא היה מפעל כזה, וגם לא בכל הקיבוצים וביישובים שמסביב למרחק של 15 ק"מ, ובקרשים הללו לא נגעו בהם. סביב ערמת הקרשים, עמדו חמישה זקנים לבני שיער והדורי זקן והביטו על הקרשים בחיבה. חשבנו שהם עומדים להגיד 'תפשנו את זה ראשונים', אך במקום זה שיפצה זקן אחד את פיו, הוא השאירנו פעורי פה: "חג יפה בחר לו מרן ר' שמעון" אמר הזקן במבטא שלא שמעו מעולם,אך....נשמע מוכר."חג שכל בית ישראל חגים אותו,חג הנותן לישראל ולילדיהם את 'הנשק הסודי' מול כל העולם-האהבה, האחדות, האחווה, הידידות!" קרא ראש הזקנים אשר בחבורה. איש שזקנו היה לבן יותר, יחד עם שערו שהיה ארוך אף יותר מכל שאר הזקנים. "אה, אתה מתכוון למשנה המפורשת שלמדו אותנו בבית הספר: 'אמר ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך"-זהו כלל גדול בתורה!' אמר יוסי, שהיה המפולפל מבין כל החבורה. כששמע זאת הזקן, נתגלגלה דמעה במורד פניו, והוא קרא בעונג: "הו,אשריך בורא עולם,שזכית להעמיד בנים ובני בנים, שילמדו משנה כה חשובה" ולפתע הקריץ משומקום פלטת עץ טובה, גדולה ונוצצת יותר מכל הפלטות האחרות, והושיט אותה ליוסי: "הנה לך ילד יקר! בגלל שדיברת כה יפה, הא לך את פלטות העץ, בנוסף לשי הצנוע הזה" רק סיים דברו, רצינו להגיד תודה, אך מתי שהסתכלנו למקום שבו עמדו חמשת הזקנים, הם לא היו שם יותר.
ימים עברו, שבועות חלפו, וערב ל"ג בעומר הגיע. לקחנו את ערמות הקרשים, אבל משהו לא היה כשורה. ערמת הקרשים,זו שנתן לנו הזקן הדור הזקן - זהרה באור זהוב, זוהר וקורן. הלכנו למשטח החול, זה שליד הגן הציבורי. עשרות מדורות הודלקו, ועשן וצחוק הופרחו אל-על. סידרנו את הקרשים, והדלקנו את המדורה. המדורה החלה לבעור מיד. שרנו ביחד: "בר-יוחאי נמשחת אשריך" ופתאום חשתי כאילו מדורה קטנה וחמימה נדלקת בתוכי. חשתי חיבה עזה לכל הסובב אותי (אפילו ליוסי, אף כי הדבר היה תמוה בעיני מאוחר יותר).יוסי סיפר את סיפורו של בר-יוחאי: איך ברח, ולמד תורה בחשק כה גדול. הערצתי בליבי את הרשב"י הזה, פתאום ההרגשה השלווה,המאושרת התפוצצה בבת אחת. אור מסנוור יצא מהשמים. ברחנו אחורה, מתי שרעם גדול חצה את השמים. להבות זינקו מהמדורה, ומשכו אותנו בעדינות לעברה. להבה אחת ענקית זנקה מהמדורה ונחתה לידינו. נבהלנו כהוגן. עשן כיסה את כל שאר המדורות מעיננו. לידינו עמד לא אחר מאשר ר' שמעון בר יוחאי. בדיוק כמו בציורים! כמו מלאך ה' צבאות, בלי כנפיים, אך עם שער, זקן, וכיפה גדולה עם הכיתוב 'שמע ישראל' כמו הציץ של הכהן הגדול. "שלום ילדים" קולו היה רך להפתיע, עם חיוך נעים. עיניו היו מחייכות, אך האש שנשתקפה בהן נראתה כמעט מטורפת.רשב"י התחיל להתפלפל עימנו בהלכה במהירות כזו שאפילו יוסי הושאר מבולבל, אז התחילו השאלות: "אתם יודעים מדוע חוגגים את ל"ג בעומר?" שאל רשב"י."כי אתה מתת" עניתי. כמה ילדים צחקו. "בסדר ילדי מחמדי.אז אם כן,מדוע מדליקים מדורות?" שתקתי. יוסי ענה "3 תשובות:
1.לפיד זיכרון ל-24,000 התלמידים שמתו.
2.ביום שמתת נתמלא חדרך כולו אורה.
3.מתי שמתת הרומאים רצו לקחת את גופתך הקדושה, אזי הוקף החדר במעגל של אש"."נכון מאוד"הסכים עימו רשב"י "כפי שאמרת, המדורה היא בעיקר לזכרם של 24,000 חברי לספסל הלימודים" התעצבו פניו."הם היו צדיקים גמורים, באמת" אמר "טוב ,זו לא הנקודה. ובקיצור רק אני ועוד 4 תלמידים נשארנו בחיים".הא הביט בי."אלו הם 5 הזקנים שראיתם: ר' עקיבא, ר' אלעזר, ר' יהודה, ר' יוסי, ור' מאיר".
"ומדוע באת?"שאלתי "כי השנה הנשק האירני מאיים על ישראל,ולכן אני ואליהו הנביא לקחנו על עצמינו לאחד את ילדי ישראל ולקרבם לידידות ואהבת ישראל".בזאת נעלם בהבזק אור זהוב אפוף בעשן. הס הושלך בקרב החבורה, ואז יוסי קרא:"טוב,מי רוצה ללמוד על רשב"י?",והתחלנו ללמוד את מסכת יבמות.

תגובה 1:

יעל אמר/ה...

תודה רבה לאלדר כהן!!!!!!!!!!!!!!על הספורים היפים ישר כןח

הוסף רשומת תגובה

אתם מוזמנים להוסיף תגובה !!!